הצ’קים נכנסו לעידן הדיגיטלי

בנק ישראל ניסח  רפורמה שהפכה את כל פעילות סליקת הצ’קים בישראל לדיגיטלית. כיום סליקת הצ’קים נעשית באמצעות העברת הצ’קים מבנק לבנק באופו פיזי (בכלי רכב) לפני שמזכים את חשבונו של הלקוח. מדובר ברפורמה שמאפשרת חיסכון גדול בעלויות התפעול של הבנקים ולקצר את פרק הזמן שעובר מרגע הפקדת הצ’ק ועד לזיכוי הסופי בחשבון, שהוא כיום שלושה ימים. הרפורמה מאפשרת גם להפקיד צ’קים מכל הבנקים באמצעות אפליקציות בסמארטפון.

בנק ישראל ניסה כשבע שנים להפוך את סליקת הצ’קים לדיגיטלית, אך הרפורמה היתה תקועה בשל התנגדות משטרת ישראל, שדרשה עד כה כי הבנקים ישמרו על הצ’ק המקורי במשך שבע שנים כדי שישמש ראיה אם יעלה חשש לזיוף. כך, אף שהצעת חוק בנידון הוגשה לכנסת כבר ב-2008, החקיקה ירדה מסדר היום לאור התנגדות המשטרה.

 

ואולם, מפכ”ל המשטרה, יוחנן דנינו, לבנק ישראל כי הוא מוותר על הדרישה לשמירה על הצ’קים המקוריים, וכי הוא מסכים שמערכת הסליקה תתבצע על בסיס סריקת הצ’קים בלבד והשמדתם מיד לאחריה. בכך נפתחה אחת הרפורמות הגדולות בישראל בתחום סליקת הצ’קים.

בעבר חייב הטיפול בצ’קים החזקת כוח אדם העוסק קבלתם בסניפים ובמכונות האוטומטיות, שינועם למרכז התפעול של הבנק, מיונם, שינועם לבנק שהנפיק את הצ’ק, וכן אחסון ואבטחה של הארכיונים שבהם מוחזקים כיום מאות מיליוני צ’קים שהופקדו במערכת הבנקאות בשנים האחרונות.

במערכת הבנקאות מעריכים כי החיסכון מהפסקת השינוע של מאות אלפי הצ’קים המופקדים מדי יום ביומו, אחסונם והפעלת מכונות המיון צפוי להסתכם ביותר מ-100 מיליון שקל בשנה לחמשת הבנקים הגדולים. על פי הערכות, עם השלמת הרפורמה, כוח האדם שיטפל בצ’קים יצטמצם מאוד, ולמעשה יכלול רק עובדים העוסקים בזיהוי חתימות הלקוחות. מדובר בעובדים היושבים מול מסך המציג את חתימתו המקורית של הלקוח, השמורה במערכת הבנק, ולצדה החתימה שעל גבי הצ’ק.

בעקבות הרפורמה, הלקוחות יכולים להפקיד את הצ’קים באמצעות אפליקציות סמארטפון, בעמדות אוטומטיות בבנק או בדלפק בבנק, ומיד לאחר מכן ניתן יהיה להשמיד את הצ’ק. מאותו רגע כל פעולות הסליקה יתבצעו באופן דיגיטלי. המעבר להליך דיגיטלי יאפשר לקצר את הזמן מרגע הפקדת הצ’ק ועד שהזיכוי בחשבון יהיה סופי, שכאמור נמשך כיום שלושה ימים.

רפורמת הסליקה הדיגיטלית מאפשרת ללקוחות הבנקים, להפקיד צ’קים שהונפקו על ידי כל אחד מהבנקים, וכן צ’קים בסכומים גבוהים.

מלבד העובדה שהדבר משפר את השירות ללקוח – שלא נדרש להגיע בפויל לסניף – הצעד גם מוזיל את עלויות התפעול לבנק ומפחית את העומס בסניפים.

התנגדות המשטרה הוסרה בין השאר בזכות הסכמה עם הבנקים לפצות זה את זה אם יעלה חשש כי הופקד צ’ק מזויף. הבנקים הסכימו לדרישה, שכן משתלם להם יותר לשאת בעלויות של פיצוי לקוח במקרה של הונאה מאשר לשאת בעלויות האדירות הכרוכות בתפעול מערך הצ’קים הקיים.

על פי הסיכום החדש עם משטרת ישראל, הבנקים יידרשו להחזיק פיזית רק צ’קים בסכום גבוה במיוחד. בעקבות הנחיות המשטרה החדשות, הבנקים יוכלו להשמיד את מרבית ארכיון הצ’קים הקיים ולממש את הנדל”ן היקר שבו הם מאוחסנים.

למשל יהיה צורך לתקן את החוק ההוצאה לפועל, משום שכדי לפתוח בהליך גבייה בהוצאה לפועל בגין צ’ק חוזר ללא כיסוי, החוק דורש להציג להוצאה לפועל את הצ’ק עצמו.

במקביל, הבנקים נדרשו להיערך מבחינה טכנולוגית למערכת הסליקה הדיגיטלית, ובין השאר נדררשו להנפיק צ’קים במתכונת אחידה כדי שהמערכות הדיגיטליות יוכלו לקרוא אותם באופן אוטומטי.במערכת הבנקאות מציינים כי מדובר ברפורמה גדולה, המצריכה פתרון בעיות שונות שעלולות לצוף עם מהעבר לסליקה הדיגיטלית

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “לאחר דיונים ארוכים הגיעה משטרת ישראל להסכמות עם נציגי בנק ישראל על שמירת צ’קים ונקבעו תבחינים לשמירה ארכיונית או שמירה במאגרי המחשב”.

 

2018-09-20T15:01:23+00:00